האם יש נימוק אבולוציוני להסתובב עם טלפון נוקיה בן 10 שנים?

עולם השיווק קיים מודל מעולם הסוציולוגיה Technology adoption life cycle, המסביר את קצב אימוץ שינויים בדגש שינויים טכנולוגיים: פעמון גאוס שמורכב מאלו שמתלהבים ראשונים מכל דבר – ונסגר בבונקרים: באלו שלעולם לא יאמצו חידוש שאינו פג תוקף, אם בכלל.

למעשה, לא רק באימוץ טכנולוגיה:
אם תשימו לב בכל תחום המודל הזה קיים בצורה כזו או אחרת – אימוץ פרקטיקות בכל תחום, טעמים חדשים, תפיסות ורעיונות חדשים – וכן, גם ביחס לחיסונים: יש את אלו שיתנדבו לזריקה ומולם תמיד יהיו את האלו שלעולם לא.

*

בדרך כלל הפוקוס הוא על ה-Early Adopters, אותם אלו שיתנו את הטון ויגרמו למכירות באמת להצליח – אחרי שהחדשנים יעמדו בתור לפנות בוקר כדי לקנות את הדגם החדש של Apple.

*

אבל אף אחד לא מסתכל על סוף העקומה.
קצה הפעמון כמעט ולא מעניין שום חברה עסקית: הם אלו ששומרים על הנוקיה, על המוכר הידוע והעובד, ולא מאמצים שום חידוש עד שהוא נהיה כבר לא רלוונטי לכל היתר.

*

אז בכל האקו-סיסטם המשוכלל הזה וכחובב אקולוגיה וטבע מושבע שמאמין לשכל דבר יש סיבה ותכלית –
מה בעצם התפקיד שלהם?

אחת מהתשובות היא שימור: שימור ידע כלשהו, שנראה לנו ממש לא חשוב כרגע – ויום יבוא ואולי נזדקק לו. ואולי ההסבר הוא פשוט שמרנות, או הסבר אחר ששמעתי ממישהו חכם – זוהי אסטרטגית bet-hedging קלאסית שניתן למצוא אותה במושבות של חידקים שחלק מהם לא מנצלים הזדמנויות להתרבות, מה שהופך אותם עמידים לאנטיביוטיקה לדוגמא – או שאותם late adopters בעצם מאטים את קצב ההתפתחות הטכנולוגית כי הם מורידים את הביקוש לטכנולוגיות חדשות וכך נוצר בלם שמונע התפתחות טכנולוגית מהירה מידי…